מהו ציור עבורי?

הציור בשבילי הוא ריפוי, הוא שלווה. הוא צלילה לעולמות עמוקים של הנפש, התת-מודע והנשמה. הציור מזכך את נפשי, מנקה ומרפא אותה.

עברתי שנים קשות ומאתגרות, היו ימים שלא רציתי לקום בבוקר, 

ביקשתי נפשי למות. עד שהמכחול מצא אותי ועזר לי להמציא את עצמי מחדש.

בזמן שאני מציירת כולי בתוך הציור, לא מודעת למציאות שמחוצה לו. עד אשר מישהו מעיר אותי ומנתק אותי מהעולם הנפלא, ואני שבה להווה ולמקום.

הציור שלי הוא אבסטרקט אינטואיטיבי, אין ציור דומה לחברו. הציור נובע ממני ללא תכנון מקדים, מתחיל בנקודת רגש עכשווית וממשיך על-פי אינטואיציה פנימית של אותו הרגע. 

היצירה צומחת מאליה, המכחול טובל בצבע ומטייל על הדף בדרך משלו, הצבעים מתמזגים אלו עם אלו ויוצרים חיות חדשה.

ואני כמו צופה מהצד מסתכלת בציור שנולד, מופתעת כל פעם מחדש.

הציור כה משמעותי לחיי, שאילולא המגבלות האנושיות המאלצות אותי לעסוק בדברים נוספים הייתי מציירת ללא הפסקה.

אני לא מעניקה שם לציורים שלי, ולכן אינם מצומצמים למשמעות או פרשנות אחת.    

 כל אחד יכול למצוא בציור את הסיפור שלו ואת הרובד בו הציור נוגע בנפשו.

הציורים מתארים את תחושותיו ורגשותיו של האמן ואינם מושפעים מהמחשבה.

ציורי אבסטרקט אינם מציירים את המציאות, אלא בוראים אותה מחדש בכח המכחול. הצבעים נבחרים על ידי הרגש בלבד, היד נעה מעצמה ויוצרת קסם אינסופי שאינו מוגבל לכללי המציאות ולא לחוקי הטבע. 

רגשות שעולים ממעמקי הנפש נולדים מחדש על הקנבס ומספרים סיפור משלהם. מאפשרים לצאת מהכאב, להמריא מתוך קשיים ולתת לנשמה את רשות הדיבור.

שאיפות, חלומות, אהבות ישנות וחדשות לובשות חיים על קנבס. בצבעים עזים או שלווים, בהתפרצות סוערת או בהמיה חרישית.                  

ציור אבסטרקטי הוא צמיחה, הוא דרור. 

התמונות נוגעות ברגש ומציעות הנאה אינטואיטיבית וחושנית.